ניוזלטר פתיחת שנה תשע"ט
אז מבלי ששמתי לב, נגמר החופש ויחד עם העצב מהפרידה ממנו מתחילה גם ההתרגשות לקראת השנה החדשה. חשבתי על זה, שלמרות שאני נמצאת במערכת אי אילו שנים, עדיין גם הדברים הברורים מאליהם לא תמיד ברורים. למשל איך עוברים על תקנון, איך מתכוננים לשיעור המקצועי הראשון ואיך מעצבים את המרחב הפדגוגי, ולכן לנושאים הללו הקדשתי את הניוזלטר.
איך עוברים על התקנון?
בכל שנה, אחת מהמשימות ליום הראשון היא "לעבור" על התקנון. מצד אחד, ברור לכולם, שסימון גבולות גזרה מאוד חשובים. חשוב שהתלמידים ידעו מה מותר ואסור כבר מהיום הראשון, ידעו שהמרחב שלהם בטוח וכי הם נמצאים במקום שיש בו גבולות מאוד ברורים. מצד שני, רב הכללים ידועים מראש, וכל שנה חוזרים עליהם מחדש, אז מה יש לחדש?
חשבתי על מספר רעיונות שיישמתי במהלך השנים...
# מחלקים לתלמידים את התקנון ומבקשים מהתלמידים לסמן את הכלל הכי מעצבן בתקנון (מציעים להם לסמן מספר כללים מעצבנים ואז לבחור אחד ממש אבל ממש מעצבן).
לאחר מכן, אפשר לבקש שיכתבו את הכלל על פתק, להכניס לשקית, ובכל פעם להוציא פתק ועל התלמידים יהיה לנחש מי כתב את הכלל.
רעיון נוסף הוא לבקש מהתלמידים שיכתבו על הלוח את הכללים שבחרו ולאחר מכן, לשאול, למה לדעתכם קבעו את הכלל הזה? מה היה הראציונל מאחוריו?
# מחלקים לתלמידים את התקנון ומבקשים מהתלמידים לסמן את הכלל שיהיה לי הכי קשה לעמוד בו. לאחר מכן, אפשר בזוגות לשתף כאשר התפקיד של מי שמקשיב הוא להציע פתרונות (אפשר יצירתיים) שיעזרו לו להצליח לשמור על הכלל.
# לוח החמש: מכינים לוח משחק ענק (כמו סולמות ונחשים) ומביאים חמש חפיסות שוקולד. מחלקים את התלמידים למספר קבוצות וכל קבוצה בוחרת נציג שיהיה השחקן על הלוח. מטילים קובייה ומתחילים להתקדם על הלוח. בכל פעם ששחקן מגיע למספר חמש או כפולות של חמש, הקבוצה מקבלת חפיסת שוקולד ויכולה לקבוע כלל למשחק (כל מה שעולה על דעתה). אחרי מספר נסיונות התלמידים מבינים שהם יכולים לקבוע למשל שרק הקבוצה שלהם תטיל את הקוביה, או כל פעם שהקבוצה שלהם מטילה קובייה מגיעה להם חפיסת שוקולד.
אחרי שהתלמידים מתחילים לכעוס אחד על השני ולהתעצבן, עוצרים את המשחק ושואלים...
מה היה כאן? מה עשתה הקבוצה ה...? למה זה לא היה בסדר? האם היה כיף לשחק כך? מה היה הופך את המחשק למהנה יותר?
כאשר בסוף הם מגיעים למסקנה שאם היו כללים ברורים אז היה הרבה יותר מהנה וצודק לשחק את המשחק. מהדיון הזה, אפשר לצאת לחשיבות הכללים והתקנון.
שיעור מקצועי ראשון
בשיעור המקצועי הראשון שלי אני מנסה לשלב מספר דברים, אני רוצה להכיר את התלמידים ובמקביל לייצר גבולות גזרה מאוד ברורים (מצרפת כאן דף עם הצעה לקראת לשיעור מקצועי ראשון וגם קישור לאיך מסמנים את גבולות הגזרה בכיתה וכאן רעיונות למשחקי היכרות), בשיעור הזה, חשוב לי גם להלהיב אותם לגבי המקצוע ומה שמצפה לנו השנה.
אני חושבת שחשוב בשיעור הזה גם לעשות תיאום ציפיות וגם כמובן לעבור על הסילבוס. אני נוהגת לחלק לתלמידים את הסילבוס ומבקשת מהם לסמן, נושאים שנראים להם מעניינים ושהיו רוצים ללמוד, בצבע אחד, בצבע אחר שיסמנו נושאים שנראים פחות מעניינים. לאחר מכן, אני שואלת לגבי מה שסימנו וביחד חושבים איך לומדים נושאים שפחות מעניינים אותנו.
קישוט הכיתה או עיצוב המרחב הפדגוגי
קבוצות המורות כבר גועשות ורועשות בדבר עיצוב לוחות הקירות ומתוך כך עולות לי השאלות: על מי האחריות לעצב את הכיתה? המורה או התלמידים? מה אמור להיות במרחב הכיתתי? איך הופכים את המרחב למשמעותי? כל כמה זמן יש להחליף את העיצוב או התוכן?
אז על מי האחריות?
מצד אחד מאוד נעים להיכנס לכיתה מקושטת ביום הראשון ללימודים, לדעת שהמורה חשבה על התלמידים והכיתה וכבר הכינה אותה, ומצד שני, המרחב הוא של התלמידים לא פחות משל המחנכת, הרי הם נמצאים בכיתה כל יום לפחות שש שעות, ויתרה מכך, זו הזדמנות נהדרת לתת ביטוי לכל התלמידים.ות המוכשרים.ות ואת האמת גם לאלה שפחות. אז מה עושים? גם וגם...
המחנכת יכולה לעשות הכנה לקישוט יחד עם נציגי.ות התלמידים.ות (ואם אפשר לא רק עם נציגות אלא גם עם נציגים) משפט מעורר השראה מעל הלוח, לוח מודעות ולוח ימי הולדת. ולאחר פתיחת השנה עושים פעילות משותפת לכל הכיתה ליצירת מרחב שיוצר אווירה נעימה, או מייצרים פעילויות עם תוצרים ואיתם מעצבים את הכיתה.
מספר רעיונות לפעילויות עם תוצרים:
# מבקשים מהתלמידים להביא תמונת ילדות ומבקשים לא להראות לתלמידים האחרים. בשיעור חינוך מפזרים את התמונות ובכל פעם מרימים תמונה ומנחשים מי הילד בתמונה. לאחר מכן, תולים את התמונות על אחד הלוחות בכיתה.
# מכינים שישה בריסטולים כאשר בכל בריסטול כותרת אחרת:
- מה אני צריכ.ה לעשות כדי שתהיה למידה בכיתה...
- מה אני צריכ.ה לעשות כדי להצליח השנה...
- הכיתה שלנו צריכה להיות..... כל יום....
- אני מתחייב.ת השנה...
- מה אני צריך כדי להצליח השנה...
נותנים לתלמידים דבקיות צבעוניות ועל כל דבקית כותבים תשובה לכל אחת מהשאלות ומדביקים. לאחר מכן, עושים איסוף של התשובות ואת הבריסטולים תולים בכיתה.
באדיבות שירה פילוסוף
# מביאים חלוקי נחל קטנים ועציץ גדול. מקשטים את חלוקי הנחל (כקקטוסים או חיות או ברעיון אחר) וגם מקשטים את העציץ. בתום הפעילות, עושים סבב וכל אחד מספר על החלוק אבן שלו ומניח בעציץ. מניחים את העציץ בצד בכיתה או על שולחן המורה.
או
מבקשים מהתלמידים לחשוב על שלוש תכונות שיעזרו להם לצלוח את השנה. לאחר מכן, מבקשים מהם לחשוב על תכונה אחת שתעזור במיוחד, תכונה שיש להם או היו רוצים לחזק אותה. את התכונה רושמים על האבן ומקשטים. בסוף הפעילות מסדרים את האבנים בצורת שביל (אפשר לשים ברקע את השיר "השביל הזה מתחיל כאן") ועושים סבב שבו הילדים משתפים אילו תכונות רשמו ומדוע.
באדיבות חופית הרצוג
# מכינים בריסטולים עם ציטוטים או משפטים מעוררי השראה (וגם כמה בריסטולים ריקים לתלמידים שלא יצליחו למצוא משפט), מבקשים מהתלמידים לבחור משפט שהם מתחברים אליו, לרשום עליו את השם שלהם (ואולי גם לקשט). מצרפת כאן רעיונות למשפטים.
או
מביאים שמיניות בריסטול ומבקשים מכל תלמיד לרשום משפט/ציטוט שהם מאמינים בו/מתחברים אליו. עושים סבב כאשר כל תלמיד משתף את המשפט שלו והמשמעות לגביו.
בתום הפעילות תולים את הבריסטולים.
# מבקשים מהתלמידים להביא לשיעור חינוך הבא משהו שמזכיר להם בית. (חשוב לומר לתלמידים שהחפץ יישאר בכיתה) בשיעור עצמו עושים סבב ובו התלמידים מספרים איזה חפץ הביאו ולמה מבחינתם זה מסמל בית. בתום הפעילות מסדרים את החפצים בכיתה.
באדיבות שגיא פרידמן
רעיונות לבוקר טוב
1. דלתות מסתובבות: מפזרים על הרצפה קלפים של דלתות. כל תלמיד בוחר לעצמו דלת
הנחייה: מאיזו דלת יצאתי לחופש הגדול ובאיזו דלת אני מתכוונת להיכנס? אלו דלתות עלי לפתות בדרך לדלת היעד שלי? מה אמצא מאחורי הדלת? מה חוסם את המעבר לדלת? את מה אני או את מי אני משאירה לפני הדלת? מה אני לוקחת אתי הלאה? מאיזה חומר הדלת שלי עשויה? מי או מה עשויים לסייע לי להגיע לדלת הרצויה ולפתוח אותה? האם היא נעולה? מהו המפתח/מנעול שמתאים לי?
באדיבות שלי אמזלג
2. מבקשים מכל תלמיד שישלח תמונה שמסמלת עבורו את החופשה שהיה (להדגיש שלא חייבים משהו גדול כמו טיסה לחו"ל). את התמונות משבצים במצגת. עוברים על התמונות ומבקשים מהתלמידים שינחשו של מי התמונה ולאחר מכן, התלמיד שתמונתו הוצגה מספר עליה ולמה בחר בה.
באדיבות שלי אמזלג
3. קוביית פתיחת שנה של המשחקולוגית - הקובץ מצורף כאן
השבוע מצרפת שיר של עידית ברק, שמצליחה לתמצת את המעשה החינוכי.
שתהיה פתיחת שנה מוצלחת!
ונדה
ילד/עידית ברק
מה צריך ילד?
מקום
שיוכל לגבה.
ומבוגר אחד
שיעזור לו עם התקרה.
