ניוזלטר 27.12.18

ניהול כיתה

ניהול כיתה זהו אחד האתגרים של המורים (ולא רק החדשים), פעמים רבות כשאני נדרשת לסוגיות של ניהול כיתה, אני ממהרת לחשוב על פתרונות לבעיות. מניסיון, אין אבקת קסם שמפזרים כאשר יש עניינים בכיתה, ותגובות עקביות מביאות לתוצאות, אך אילו תגובות זו השאלה הקשה ביותר. בעיני, חשוב לפני שזורקים את שלל התגובות האפשריות שחוזר מנכ"ל מאפשר, לחזור לשאלה, איזה סגנון ניהול אני בכלל רוצה להביא לכיתה. בספרם של אליעזר יריב ודבורה גורב בשם ניהול כיתה (מצורף קישור לספר הדיגיטלי) בע"מ 22 הם מביאים שישה סגנונות ניהול כיתה בעקבות סקירות ספרות מחקרית ומקצועית של החוקר ההולנדי תאו וובלס (Wubbels, 2011):

א. שליטה חיצונית ופיקוח על ההתנהגות – זו ודאי הגישה הוותיקה והמבוססת ביותר. היא נשענת על עקרונות למידה ביהביוריסטיים ועל שימוש בחיזוקים חיוביים ושליליים ('המקל והגזר'). פעולות אופייניות: תצפית קפדנית על התנהגות תלמידים; הדגמה כיצד יש לפעול; מתן שבח על התנהגות רצויה; גינוי תלמידים מפריעים ונזיפה בהם.

ב. שליטה פנימית - זהו חינוך המדגיש את הפנמתם של נורמות ושל ערכים חברתיים. התלמידים לומדים להוקיר ערכים אלה, והתנהגותם מונעת מבפנים, מתוך סקרנות ורצון להצליח. פעולות אופייניות: הקניית מיומנויות רגשיות וחברתיות; בנייה של יחסים אכפתיים בכיתה; הצבת גבולות ברורים והוגנים להתנהגות; חלוקת אחריות עם התלמידים על התנהלות הכיתה; הסבר על ההחלטות והמעשים של המורה.

ג. הגישה האקולוגית – גישה זו מדגישה את חשיבות ארגון הסביבה הלימודית ואת הקשר שלה לעולם שבחוץ. לדעת דויל (Doyle, 2006), זוהי סביבה כיתתית רב-ממדית, סביבה שמתרחשים בה בד בבד אירועים רבים בקצב אינטנסיבי. פעולות אופייניות: פיתוח של שגרה, של נהלים ושל נורמות לימודיות; קביעת כללים בהירים בתחילת השנה ואכיפתם בשיטתיות; ניהול חלק של מעברים בזמן השיעור; שימוש בתקשורת וברמזים לא מילוליים לטיפול בהפרעות; התייחסות שקטה ופרטנית שאינה מפריעה למהלך השיעור.

ד. הגישה הממוקדת בשיח – גישה זו מניחה שהתרחשויות והפרעות בכיתה משקפות את איכות השיח ואת הקשר בין המורה לתלמידים מבט סוציולינגוויסטי זה מנסה להבין כיצד תלמידים ומורים בונים את הקשר המשותף שלהם ומפרשים אותו ((Morine-Dershimer, 2006. פעולות אופייניות: עריכת תצפיות בהתרחשויות לא שגרתיות והפקת תובנות על התלמידים; הקשה פעילה לילדים; מתן מרחב וזמן להפנמה ולתרגול של התכנים הנלמדים; מודעות לדרך שבה דפוסי השיח של המורה מעצבים את ההתנהלות בכיתה; מניעת החרפה של סכסוכים.

ה. הגישה הממוקדת בתכנית הלימודים – גישה זו מנסה לברור את התכנים ואת השיטות שיביאו התלמידים להתעניין בנושאים הנלמדים. מטבע הדברים תלמידים נלהבים ופעילים מפריעים פחות למהלך התקין של השיעור. פעולות אופייניות: בחירת חומרים מעניינים; מתן תרגילים מאתגרים לתלמידים המוכשרים; הצגת מטלות רלוונטיות ואותנטיות; שימוש בתכנים ובדוגמאות אמתיות; הוראה באמצעות מגוון של תכנים ושל שיטות הוראה; שימוש בסוגים שונים של הערכה ושל מבחנים.

ו. הגישה הבין-אישית – גישה המבוססת על מחקרם פורץ הדרך של קורט לוין ועמיתים (Lewin, Lippitt & White, 1939). הם בחנו את הקשר בין סגנון המנהיגות של המורה לבין אקלים הכיתה והתנהגות התלמידים. ואכן, הניסיון וגם מחקרים רבים (ראו 2012, Hattie) מצביעים על כך שמורים מצליחים מפגינים מעורבות גבוהה ודומיננטיות (פיקוח גבוה) לצד קשר חם (תמיכה גבוהה). פעולות אופייניות: הפגנת סמכותיות ושליטה; הפגנת קרבה לצד פיקוח ואכיפה; ביטוי של רגשות ושל תחושות; עידוד למנהיגות אצל תלמידים; המחשה שניתן לפתור סכסוכים באמצעות הידברות; הבעת עניין בתלמידים; הקשבה לתלמידים בעניינים לימודיים ובעניינים אישיים.

לאחר קריאה בששת הסגנונות, והיזכרות למה בכלל הגעתי לחינוך, יחד עם זיקוק האג'נדה שלי, פתאום הפתרונות נראים לי בהירים יותר, ואפילו מצליחה לחשוב על דרכים נוספות, (גם כאלה שלא מופיעות בשום חוזר). אני נזכרת מה המטרות שלי ומה אופי החינוך שאני רוצה להביא לכיתתי.

מקווה שיעזור לכם.ן כפי שעזר לי.

# בשבוע שעבר פרסמתי על הגמישות של המוח, השבוע מצרפת מצגת שהכין ערן נוב לשיעור חינוך שאפשר להעביר בכיתה על הנושא.

רעיונות לבוקר טוב

1. מפזרים על הרצפה ביטויים הקשורים למילה ראש (ראש גדול, כאב ראש), מבקשים מהתלמידים.ות לבחור משהו שיכול לספר איך הם.ן הגיעו היום.

2. שומר.ת ראש וראש.ת הממשלה- מבקשים מתנדבים.ות לשני התפקידים הללו. עומדים במעגל כאשר המשימה של הקבוצה לפגוע בראש.ת הממשלה ועל השומר.ת ראש לעשות הכל כדי שזה לא יקרה. אם הקבוצה מצליחה, שומר.ת הראש הופכת לראש.ת ממשלה ובוחרים שומר.ת ראש חדש.ה.

באדיבות שי וייס

3. איזה צבע- בסבב כל אחד אומר.ת איזה צבע היא/הוא ביום ולמה באדיבות רויטל אמויאל

השבוע מצרפת שיר של נתן זך בעקבות שיחה עם תלמיד, שלא יודע איזה מין עולם הוא רוצה לעשות לעצמו, והכל נורא מבולבל בגלל זה. שלחתי אותו עם שיעורי בית לשבת- לחשוב, מעניין מה יעלה...

שיהיה סוף שבוע חמים ונעים,

ונדה

אדם חי בעולם שאותו הוא עושה לעצמו/ נתן זך

אדם חי בעולם שאותו הוא עושה לעצמו

מן התאוות שבשרו מתאווה לעצמו

מן הנופים שאותם הוא ממתיק לעצמו

את הפחדים שבהם הוא מפחיד את עצמו

ומן האהבה אותה הוא בונה לעצמו

ומן השנאה שאותה הוא שונא לעצמו

ובקיץ הוא יוצא אל החוף לעצמו

ובסתיו הוא חוזר חזרה לעצמו

ורואה מה עשה לעצמו בקיץ, ומה לא עשה לעצמו

מבחין בין זה לזה ומבין- לעצמו.