ניוזלטר פדגוגי 24.1.19

סמכות מורית

לאחר קריאה של הספר מורים היום של חיים עומר, התחזקה (שוב) התפיסה והאמונה שלי שמצד אחד אין אבקת קסם שמפזרים בכיתה ואז כל הילדים פשוט בקשב מלא כל השיעור, ללא בעיות משמעת ומוטיבציית שיא, ומצד שני הפרקטיקות הפשוטות והבסיסיות הן הכוח של המורה. הספר מציג דברים די ברורים ובסיסיים, אך מצד שני בדקתי את עצמי במהלך הקריאה האם אכן אני נוהגת כך? האם תמיד? האם באופן המדויק שהוא מציע?

אני ממליצה כמובן לקרוא את הספר, להעמקה והבנה של הגישה שאותה מביא חיים עומר ובעיקר כדי להכיר את הכלים הפרקטיים של הגישה "הסמכות החדשה" אבל בנתיים מצרפת מספר תובנות.

1. נוכחות - הנוכחות של המורה היא קריטית לביסוס הסמכות, הנוכחות מבחינתו היא קודם כל פיזית והיא כוללת סידור הכיתה כך שניתן יהיה להסתובב בה באופן חופשי ולהפגין נוכחות כל הזמן, גם בסוף הכיתה. הנוכחות היא במבט כל פעם שיש הפרעה או פטפוט, שאומר, אני רואה, אני שמה לב למה שקורה בכיתה שלי. הנוכחות היא גם במרחב הציבורי בעזרת ביקורים בחצר ובמסדרונות במהלך ההפסקה. אך בנוסף לנוכחות הפיזית חשוב גם להפגין נוכחות קוגניטיבית ורגשית, להתעדכן לגבי התפקוד של הילדים ממורים אחרים (לא רק כמחנכת או מהמחנכת), להכיר את עולמם האישי, וכמובן לבסס את הנוכחות גם מול ההורים בקשר רציף (לא רק בעת התנהגות לא ראויה).

2. עבודת צוות- בספר מודגשת החשיבות בעבודת צוות, הוא לא מתכוון לעבודה שקיימת ברב בתי הספר אלא הוא מציע כי בכל טיפול של בעיה יהיו כמה אנשי צוות שיטפלו (ולאו דווקא מחנכת, רכזת שכבה, יועצת אלא עוד מורים מקצועיים, סייעות, צוות מנהלה וכו'), שיתוף שכזה משדר לילדים כי כל הצוות יחד, באותו הקו, וכי פגיעה בסמכותה של מורה אחת היא בעיה של כל הצוות.

3. "להכות בברזל כל עוד הוא קר" - זה המשפט ששזור לאורך כל הספר, העיקרון הוא לא להגיב מיד, לחכות, להשהות, להתייעץ, לתת לילד להירגע ורק אחר כך, כשגייסנו את כל מי שצריך לצידנו (עוד אנשי צוות, הורים) רק אז להגיב.

לסיכום, התובנה העיקרית שלי היא שלא לוותר על השקעת "הנדל"ן" שבטיפול מעמיק, עקבי, ומסודר בכל אירוע (כל אירוע).

רעיונות לבוקר טוב

1. מקרינים בכיתה את תמונה של התרנגלות, מחלקים לתלמידים דף, ומבקשים מהתלמידים לצייר לפי השלבים שמפורטים כמה שיותר תרנגולות בזמן נתון (למשל דקה).

לאחר מכן, נותנים לכל תלמיד תפקיד בציור (מישהו עושה עיגול, לאחר מכן השני עוד עיגול וכם הלאה) ומבקשים מהתלמידים לצייר כמו בפס ייצור, כאשר כל פעפ מישהו עושה את תפקידו ומעביר הלאה לתפקיד הבא (כך תיווצר שרשרת ובה לכל תלמיד יש תפקיד) מבקשים לצייר תרנגולות בזמן מוגבל (כמו במשימה הראשונה). בתום המשימה הראשונה שואלים...

איך הייתה המשימה? באיזה משימה היו יותר תוצרים? בזכות מה? איפה התוצרים יצאו יותר דומים למקור? איך הייתה ההרגשה בשתי המשימות? (כנראה שבמשימה השנייה, יהיו יותר תוצרים ויותר מדוייקים, וזו הזדמנות מצויינת לדבר על שיתוף פעולה, עבודת צוות, תפקידים בכיתה)

* ניתן לעשות את התרגיל עם שמונה מתנדבים ושאר תלמידי הכיתה משמשים כצופים.

באדיבות רעיה גוב

2. ציטוטים- מפזרים על הרצפה ציטוטים ומבקשים מהתלמידים לבחור ציטוט שמדבר אליהם. לאחר מכן, ניתן לעשות סבב או שיח בזוגות על הבחירה (מומלץ יותר לכיתות גבוהות).

3. עושים סבב ובו כל אחד מתייחס על מה מגיע לי תעודת הצטיינות במחצית שחלפה.

השבוע מצרפת את תפילת הדרך של תמר דבדבני, מאחלת לעצמי ולכן,ם להיות באיזון הזה שבין לכוון למקומות שאני רוצה ולהיות בטוב עם המקומות שאליהם אני מגיעה.

שתהיה שבת מוארת!

תפילת הדרך

הַנַּח לְרַגְלַי לָלֶכֶת לַמָּקוֹם שֶׁלִבִּי אוֹהֵב פְּתָח לִבִּי לְאֶהֹב אֶת הַמָּקוֹם אֵלָיו רַגְלָי הוֹלְכוֹת