ניוזלטר פדגוגי 1.2.19

למידה בתנועה 2

בספר המעולה של אריק ג'נסן "חנוך הנער על פי מוחו" מוקדש פרק שלם לקשר בין תנועה ללמידה. בפרק הזה מובאות תגליות מדעיות חדשות לגבי המוח הקטן (חלק מהמוח שלנו) שעד היום היה ידוע כאחראי על תיאום וויסות תנועות ועל מערכת שיווי המשקל של הגוף, מתגלה כי המוח הקטן קשור קשר הדוק גם לזיכרון, שפה וקשב. כך שגם מבחינה נוירולוגית יש קשר בין תנועה ללמידה. מתואר בספר כי אנשים שהמוח הקטן שלהם לא התפתח כראוי אז ירידה גם ביכולות הקוגניטיביות ובנוסף, מצאו כי ככל שעושים פעילות גופנית כך גם יש יותר הסתעפויות וקשרים בין נוירונים בו ולאנשים אלה, ביצועים קוגניטיביים טובים יותר.

בנוסף לתגליות אלה, יש מושג חדש שמדאיג את המדענים והוא "הישבנות"- ישיבה ממושכת (מול מסכים ובכלל), היום ילדים פחות משחקים בחוץ, פחות הולכים ברגל, פחות משתוללים וגם בבית הספר, רב הזמן מועבר בישיבה.

אז מה עושים? מנסים להכניס כמה שיותר תנועה לשיעור, אז אומנם השיעור לא יהפוך להיות שיעור חינוך גופני, אבל ניתן להכניס בכל שיעור רגעים יותר פעילים בעזרת רגעים של עמידה, פעולה, הליכה ותזוזה.

והנה כמה הצעות ששי וויס -מנחה השתלמות למידה בתנועה הציע:

# בתחילת השיעור עושים מתיחות- אפשר לשים ברקע מוזיקה, לתרגל נשימות עמוקות, לעשות סיבובים עם הראש, מתיחות לידיים ולשורש כף היד, בסוף עומדים מוציאים אוויר ומתכופפים (וכל מה שעולה על בראשכם).

# תולים על הקיר קטעים גזורים של טקסט (שיר/סיפור/סיכום). מחלקים את הכיתה לזוגות, כל פעם זוג אחר רץ בריצה קלה בכיתה, קורא את הטקסט וחוזר להגיד ולהכתיב במילים שלו לבן זוג שלו ומתחלפים. לאחר שאספו את כל הקטעים עליהם לסדר לפי הסדר.

או

תולים הגדרות למושגים, בכל פעם מישהו אחר מבני הזוג רץ ומחפש הגדרה, חוזר ומנסה להכתיב במילים שלו את ההגדרה.

# לפי הסדר- מחלקים לתלמידים כרטיסיות (של אירועים לפי רצף, שלבים בתהליך) ומבקשים מהתלמידים להסתדר לפי הסדר הנכון.

# מחלקים לכל תלמיד בלון- מבקשים מהם לכתוב על בלון שאלה בנושא השיעור. במשך דקה, על התלמידים להצליח לזרוק את הבלונים באוויר מבלי שיפלו, בתום הדקה, כל תלמיד לוקח בלון. לאחר מכן עומדים במעגל או ליד המקום ישיבה, מקריאים את השאלה ועונים.

*עוד רעיונות ללמידה בתנועה מצורפים כאן.

רעיונות לבוקר טוב

1. אבן נייר ומספריים- מתחלקים לזוגות, משחקים עד שלוש, מי שמנצח ממשיך לשחק והמפסיד מעודד אותו, כך המנצחים ממשיכים לשחק, והמפסידים מעודדים עד שלבסוף יש גמר ולכל שחקן, חצי כיתה של מעודדים.

לאחר מכן ניתן להראות סרטון ובו הסבר מדעי לאיך אפשר לנצח במשחק.

באדיבות שגיא פרידמן

2. מילה טובה - מעמידים את התלמידים בזוגות, במשך דקה עליהם לתת כמה שיותר מחמאות או להגיד מילים טובות לבן זוג, לאחר דקה, מתחלפים. לאחר מכן, עושים סבב מה המחמאה/המילה הכי טובה שקיבלתי.

באדיבות ענת בסל

3. מחלקים לכל תלמיד בלון, מבקשים מהם לכתוב מילה (שמסכמת את המחצית, מילה איתה הם רוצים לפתוח את המחצית הבאה, או סתם מילה שמתאימה להיום). לאחר מכן, במשך דקה, המשימה של התלמידים לזרוק באוויר את הבלונים מבלי שייפלו לרצפה, בתום הדקה, כל אחד תופס בלון. בסבב כל אחד אומר משפט עם המילה שרשומה לו.

השבוע מצרפת שיר של יותם ראובני, אין יום שעובר שהשיר הזה לא יהיה נכון לגביו, ולכן, בכל פעם שקוראת אותו, מתרחב לי הלב.

שתהיה שבת משולמת!

ונדה

שׂבַע / יותם ראובני

לֹא תּוּכַל לֶאֱכֹל אֶת כָּל

הַלֶּחֶם שֶׁבָּעוֹלָם וְזֶה מִפְּנֵי

שֶׁתַּגִּיעַ לְשׂבַע. וְלֹא

תּוּכַל לִשְׁתּוֹת אֶת כָּל

הַיַּיִן שֶׁבָּעוֹלָם מֵאוֹתָהּ סִבָּה.

גַּם הַדְּאָגָה, לְמָשָׁל, חוֹלֶפֶת

וְכֵן הָאֵיבָה. כָּל מִלְחָמָה

נִגְמֶרֶת. אֲבָל לֹא זֶה הַדִּין

בַּצֹּרֶךְ בְּאַהֲבָה, שֶׁאֵינֶנּוּ נִרְגָּע

אַף פַּעַם אֵינֶנּוּ נִרְגָּע.